אל תעתיקו ממני סקילים

אני מפרסם לא מעט מהסקילים שאני בונה, ואז אנשים מעתיקים אותם ומספרים לי שזה לא עבד. הם צודקים. זה באמת לא עובד, וזה לא באשמתם ולא באשמת הסקיל.

המדריך הזה מסביר למה, וגם מה כן לעשות.

מה זה בכלל סקיל

סקיל הוא קובץ הוראות שסוכן טוען כשהוא מזהה שהמשימה שלפניו מתאימה לו. הוא לא פרומפט שמדביקים, הוא ידע ששוכב במקום קבוע וממתין להיקרא.

המבנה פשוט: כותרת שאומרת מתי להשתמש בו, וגוף שאומר איך.

---
name: my-skill
description: מתי להפעיל את זה - טריגרים מפורשים, בעברית ובאנגלית
---

# מה הסקיל עושה

## שלב 1
## שלב 2
## מה לא לעשות

וזהו. שום דבר בזה לא קסום.

אז למה ההעתקה נכשלת

סיבה ראשונה: הסקיל הוא הקרח, לא הקרחון

הסקיל הוא התמצית של מאה החלטות שכבר קיבלתי. הוא כתוב קצר בדיוק כי כל מה שהוביל אליו כבר מוסכם עליי.

כשאתם מעתיקים אותו, אתם מקבלים את המסקנות בלי הוויכוחים. השורה "אף פעם לא לפתוח בשקף אג'נדה" היא מסקנה של עשרות הרצאות. אצלי היא חוסכת זמן. אצל מישהו אחר היא סתם כלל שרירותי שהוא לא מבין ולא יידע מתי לשבור.

סקיל טוב הוא דחוס. דחיסות מעולה למי שיודע לפרוש אותה חזרה, וחסרת תועלת למי שלא.

סיבה שנייה: הטריגר לא מתאים לחיים שלכם

החלק הכי חשוב בסקיל הוא ה-description, כי הוא קובע מתי הסוכן בכלל יטען אותו. אני כותב שם ביטויים שאני באמת אומר. אם אתם אומרים דברים אחרים, הסקיל פשוט לא ייטען, ואתם תחשבו שהוא לא עובד.

סיבה שלישית, והכי חשובה

סקיל מקודד טעם. הסקיל שלי לכתיבה יודע שאני לא משתמש במקף ארוך, שאני כותב בעברית עם מונחים באנגלית, ושאני שונא פתיחות מנופחות. זה לא ידע, זו העדפה.

אם תעתיקו אותו, תקבלו סוכן שכותב כמוני. זה בדיוק מה שאתם לא רוצים.

מה כן לעשות: לקרוא את המבנה, לא את התוכן

כשאתם מסתכלים בסקיל של מישהו אחר, אל תשאלו "מה כתוב פה". תשאלו "איך זה בנוי".

• איפה הוא שם את ההחלטות ואיפה את הביצוע?
• מה הוא בחר לפרט ומה השאיר פתוח?
• אילו איסורים הוא כתב במפורש, וזה מלמד על מה נשבר לו בעבר?
• איך הוא מנסח טריגרים?

המבנה מועבר. התוכן לא.

איך אני באמת בונה סקיל

הסדר הזה חשוב, והוא ההפך ממה שרוב האנשים עושים.

1. עושים את הדבר ידנית. שלוש פעמים לפחות

   בלי אוטומציה, בלי סקיל. סתם עושים. אם עשיתם משהו פעם אחת, אתם לא יודעים מה בו קבוע ומה היה מקרי.

2. שמים לב מה חוזר

   אחרי שלוש פעמים מתחיל להיראות דפוס. אילו שאלות שאלתי בכל פעם? במה טעיתי בכל פעם? מה תמיד נראה אותו דבר בסוף?

3. כותבים את מה שחוזר, לא את מה שקרה

   זה ההבדל בין סקיל לתיעוד. תיעוד מתאר מקרה. סקיל מתאר את השיטה.

4. מוסיפים את האיסורים

   החלק הכי בעל ערך בסקיל הוא לא מה לעשות, אלא מה לא. כל שורת "אל תעשה" היא צלקת מפעם שזה נשבר.

5. מנסחים את הטריגר במילים שלכם

   מה אתם באמת מקלידים כשאתם רוצים את זה? זה מה שנכנס ל-description, לא ניסוח מקצועי ומצוחצח.

החשיבה האייג'נטית, בשורה אחת

המעבר האמיתי הוא לא מ"לכתוב בעצמי" ל"שהמודל יכתוב". הוא מלבצע משימות ללתחזק מערכת שמבצעת משימות.

וזה שינוי לא נעים למי שאוהב לעשות דברים, כי העבודה נהיית מופשטת יותר. אתה כבר לא כותב פוסט, אתה משפר את מה שכותב פוסטים. הפידבק איטי יותר והסיפוק מיידי פחות.

אבל זה גם המקום שבו אדם אחד יכול לעשות עבודה של צוות, וזו הסיבה שזה שווה.

אז מה כן לקחת ממני

קחו את הרעיון שידע צריך לשבת בקובץ ולא בראש. קחו את ההרגל לכתוב איסורים ולא רק הוראות. קחו את הסדר: לעשות, לשים לב, ואז לכתוב.

אל תיקחו את הכללים שלי לגבי מקף ארוך. הם שלי.