סרטון אחד, שש מצלמות: איך סידאנס 2.5 מצלם מחדש את הסרטון שלכם - Guides_×

סידאנס 2.5

סרטון אחד, שש מצלמות: איך סידאנס 2.5 מצלם מחדש את הסרטון שלכם

לוקחים סרטון AI סטטי ומשעמם, ומקבלים ממנו עריכת מולטיקאם שלמה - תקריבים, פרופילים, שוט מרחף - בפרומפט אחד. כולל הפרומפט להעתקה, וסקיל שעושה את הכל לבד.

Evyatar Yizhak6 דקות קריאה

יש לכם סרטון AI של דמות שעושה משהו. שוט אחד, מצלמה אחת, 15 שניות - והוא נראה בדיוק כמו כל סרטון AI אחר בפיד. מה שגיליתי השבוע: סידאנס 2.5 יודע לקחת את הסרטון הזה ולצלם אותו מחדש משש זוויות - אותו טייק בדיוק, אותן פעולות, אותו תזמון - כאילו עמדו שם שש מצלמות אמיתיות ועורך חתך ביניהן.

איור פיקסל ארט: שש מצלמות קולנוע על חצובות מסודרות במעגל סביב דמות קטנה שיושבת ליד שולחן, קווים מקווקווים מכל מצלמה מתכנסים אל הדמות

זה מדריך קצר בכוונה. בסוף שלו מחכה הפרומפט המלא להעתקה, דוגמה אמיתית של לפני ואחרי, וסקיל להורדה שעושה את כל העבודה לבד.

הגעתם מהריל? הנה התכלס

שלושה צעדים: מעלים לסידאנס 2.5 את הסרטון שלכם כ-@vid1 (ואם יש דמות - גם קארקטר שיט כ-@img1), ממלאים את הסוגריים המרובעים בתבנית לפי מה שבאמת קורה בסרטון, ובוחרים משך יצירה זהה למקור.

תבנית פרומפט מולטיקאם לסידאנס 2.5
Edit @vid1 (BASE VIDEO). CRITICAL: preserve the exact original performance - timing, gestures, actions, object interactions, body movement. [WITH DIALOGUE: preserve the exact dialogue, voice, timing and lip sync. / WITHOUT: do not introduce dialogue or artificial speech.] ONE uninterrupted performance filmed simultaneously by several real cameras; THE PERFORMANCE NEVER CHANGES, ONLY CAMERA AND EDITING CHANGE. Keep the same [person, wardrobe, props, location, light, color grade], and every moving element at its exact position and distance at every moment. Use @img1 only to preserve facial identity from new viewpoints.

CAMERA SEQUENCE

00:00-00:02.5 - SLOW DOLLY IN. Exact original framing: [describe the source frame]. Very slow physical dolly in, subtle vibration, tiny lens breathing. Calm.

00:02.5-00:04.5 - DETAIL INSERT. Hard cut on [a real action beat]: close detail of [the hands / the key object], shallow depth of field, the performance continuing.

00:04.5-00:07 - LATERAL TRAVELLING. Three-quarter angle from the opposite side, foreground elements passing as natural parallax, while [what happens in the source at these seconds].

00:07-00:10 - HANDHELD CLOSE-UP. [The face / a reflection / a key detail], subtle irregular handheld micro-movement, focus settling.

00:10-00:12.5 - ROBOT ARM MOVE. The one dynamic move, timed to [the escalation beat]: a precision cinema robot arm pulls back, rises and curves around the subject - fast but elegant, natural acceleration and motion blur.

00:12.5-00:15 - CRANE UP + PULL BACK. Smooth crane up with gradual dolly back, revealing the full scene at its climax moment, framed differently from the opening.

RHYTHM: 6 distinct shots, varied lengths, hard cuts only, no transitions or effects. Progression: CALM - DETAIL - CURIOUS - INTIMATE - ONE DYNAMIC SURPRISE - EXPANSIVE.

DIEGETIC SOUND: full natural audio - [the real sounds of this scene], always matching true distances; sound perspective follows each camera position. No music, no voice-over.

CAMERA IMPERFECTIONS (occasional, subconscious, never exaggerated): handheld micro-movement and brief soft focus; dolly vibration; natural acceleration; real motion blur on the arm; smooth crane inertia.

CONTINUITY - ABSOLUTELY CRITICAL: nothing resets on a cut. Actions never repeat. Every shot shows the exact chronological moment of @vid1; escalating elements only ever advance. Imagine 6 real cameras filming the SAME EVENT and an editor switching between them.

FINAL FEEL: cinematic but believable; the camera enhances the subject, never competes. Same scene, same performance, same timing - ONLY THE CINEMATOGRAPHY CHANGES. No new actions, characters or objects. No music, no subtitles, no identity drift.

ומי שרוצה לדלג גם על מילוי הסוגריים - הסקיל עושה את הכל לבד: צופה בסרטון שלכם פריים-פריים, בונה את טבלת השניות וכותב את הפרומפט המוכן.

מה עושים עם הסקיל

  1. מתקינים

    פותחים את ה-ZIP לתוך תיקיית הסקילים של Claude Code: ~/.claude/skills/ (אם התיקייה לא קיימת - פשוט צרו אותה). צריך Claude Code מותקן, זה הכל.

  2. זורקים לו סרטון

    פותחים שיחה עם קלוד, כותבים "מולטיקאם" ונותנים לו את קובץ הוידאו (גרירה לטרמינל או נתיב). אם יש דמות בסרטון - תגידו לו איפה הקארקטר שיט.

  3. הוא עושה את העבודה

    קלוד מחלץ פריימים מהסרטון, באמת צופה בהם, בונה טבלת שניות של מה שקורה, מזהה את נקודות החיתוך הטבעיות ובוחר קשת מצלמה.

  4. מקבלים פרומפט ומשגרים

    התוצר: פרומפט מוכן להדבקה, מתחת ל-4,000 תווים, מותאם בדיוק לסרטון שלכם. מעלים לסידאנס עם @vid1 (ו-@img1 אם יש), משך יצירה = משך המקור, ורצים.

זהו, אפשר לרוץ. ומי שרוצה להבין למה הפרומפט בנוי ככה - ואיך לגרום לו לעבוד באמת טוב על הסרטון שלכם - ההסבר המלא מכאן והלאה, כולל לפני ואחרי אמיתיים.

העיקרון: הסרטון אינו משתנה. הצילום כן

המנטרה של כל התהליך במשפט אחד: מתייחסים לסרטון המקורי כאל טייק אחד רציף שכבר צולם, ומבקשים מסידאנס רק דבר אחד - להציב מצלמות חדשות סביבו. אותו ביצוע, אותו קצב, אותם חפצים. רק הסינמטוגרפיה מתחלפת.

מה לא עבד (ניסיתי בשבילכם)

הניסיון הראשון שלי היה פרומפט "חכם" שנותן למודל יד חופשית: תבחר זוויות לבד, תחתוך איפה שנכון לך. הוא פשוט המציא. פעולות שלא היו, תזמונים אחרים, עולם אחר. הלקח שעלה לי בכמה ריצות: אתם הבמאי, סידאנס הוא המבצע. וההבדל בין השניים הוא מילה אחת - טיימקודים.

בלי טווחי זמן מדויקים לכל שוט, המודל מתייחס לפרומפט כהמלצה. עם טיימקודים - הוא מתייחס אליו כתסריט צילום.

השיטה, בארבעה צעדים

  1. צופים בסרטון שנייה-שנייה

    עוברים על סרטון הבסיס ורושמים מה קורה בכל 2-3 שניות: מה היד עושה, מה קורה ברקע, מה משתנה. משעמם, ושווה כל שנייה - כי זו האמת שהפרומפט יישען עליה.

  2. מסמנים ביטים לחיתוך

    תנועת יד, מגע בחפץ, מבט. כל מעבר בין זוויות חייב לנחות על רגע אמיתי כזה - אף פעם לא על זמן שרירותי באמצע ג'סטה.

  3. בונים קשת מצלמה

    שישה שוטים באורכים משתנים, במסלול קבוע: רגוע ← פרט ← סקרן ← אינטימי ← הפתעה דינמית אחת (זרוע רובוטית שמסתובבת סביבכם) ← רחב. שתי הפתעות = כאוס.

  4. כותבים עד 4,000 תווים

    טווח זמן מדויק לכל שוט, תיאור פיזי של תנועת המצלמה, ופסקת המשכיות. מעבר ל-4,000 תווים סידאנס עצמו מזהיר שהאיכות יורדת - צפוף ומדויק מנצח ארוך ופיוטי.

איור פיקסל ארט: רובוט קטן עם כומתה וקלאפר עומד ליד סטריפ פילם, וזכוכית מגדלת מגלה פריים אחד מוגדל מתוכו

דוגמה אמיתית: הגילוח והעדר

סרטון הבסיס: אני מתגלח מול מראה באמצע ערבה, ומאחוריי עדר סוסי פרא מתקרב (כן). שוט אחד סטטי, מצלמה נעולה:

הבסיס. שוט אחד, מצלמה נעולה, 15 שניות.

הצפייה שנייה-שנייה גילתה דברים שלא קלטתי בצפייה רגילה: טבילת התער בקערה בדיוק ב-00:03, יד שמאל שתופסת את המראה ב-00:07 ולא עוזבת, והעדר שרק מתקרב - אף פעם לא נסוג. שלושת אלה הפכו לעוגני ההמשכיות, וכל חיתוך נחת על ביט: ירידת התער, חזרתו לפנים, תפיסת המראה, תחילת האיגוף.

התוצאה. שש זוויות, אותו טייק, כולל סאונד דיאגטי שנוצר מאפס.

איפה הייתי מתחיל היום

  1. צרו סרטון בסיס אחד: שוט סטטי, מצלמה נעולה, עם 2-3 פעולות פיזיות ברורות (הן יהיו נקודות החיתוך).
  2. צפו בו פעמיים ורשמו מה קורה בכל 2-3 שניות. אל תדלגו על השלב הזה.
  3. העתיקו את התבנית מלמעלה, מלאו את הסוגריים לפי מה שרשמתם, והישארו מתחת ל-4,000 תווים.
  4. העלו לסידאנס 2.5: הסרטון כ-@vid1, קארקטר שיט כ-@img1, משך היצירה = משך המקור. ושגרו.

סרטון אחד, פרומפט אחד, שש מצלמות שמעולם לא היו שם. (הסוסים, ליתר ביטחון, גם הם לא היו שם.)

Got a question about any of this, or want to learn to do it yourself?

All the guides