סוכנים, סאב-אייג'נטים, פלאגינים והוקים

4.1 סוכן וסאב-אייג'נט - המנהל והעוזרים

האנלוגיה: אתם מנהלים פרויקט. יש לכם עוזר ראשי (הסשן שלכם). לפעמים הוא שולח מישהו לחדר אחר: "לך תבדוק את כל הציטוטים בביבליוגרפיה ותחזור עם רשימת בעיות". העוזר בחדר האחר עובד על שולחן משלו (קונטקסט נפרד), ומחזיר רק את השורה התחתונה.

זה סאב-אייג'נט. ולמה זה מעולה:

1. הפלט הענק נשאר בחדר האחר. ריצת בדיקות של 3,000 שורות, סריקה של 200 קבצים - לשולחן שלכם חוזרת פסקה.
2. מקביליות. "תחקור את התיקון של האתר, את מבנה הנתונים ואת האנליטיקס - במקביל, שלושה סוכנים נפרדים". קורה בו-זמנית.
3. גבולות. סוכן ביקורת שמקבל רק Read (בלי Write) לא יכול לשבור כלום.

"תפקיד אחד, מטרה אחת, תוצר אחד." סאב-אייג'נט טוב בודק מקורות ומחזיר רשימה. הוא לא מנהל את כל הדוקטורט.

מתי לא: כשהמשימות תלויות זו בזו. שני סוכנים שעורכים את אותו קובץ במקביל = בלגן. "רק כשאפשר להפריד את העבודה בלי לאבד שליטה."

סוכנים מובנים

• Explore - חיפוש מהיר, קריאה בלבד. "איפה בקוד מטופל הטופס?"
• Plan - מחקר לפני תוכנית.
• general-purpose - עובד כללי עם כל הכלים.
• claude-code-guide - עונה על "איך עושים X בקלוד קוד?" מהתיעוד. שימושי מאוד למתחילים: פשוט תשאלו.

להגדיר סוכן משלכם

קובץ ב-.claude/agents/<שם>.md (פרויקט) או ~/.claude/agents/ (גלובלי):

---
name: proposal-reviewer
description: בודק הצעות מחיר של E.Y. AI לפני שליחה. השתמש כשמבקשים "תבדוק את ההצעה".
tools: Read, Grep, Glob
model: sonnet
---
אתה מבקר הצעות מחיר. תבדוק: גוף שני, אין em dash, מחירים תואמים לקטלוג,
אין מסלולים שלא ביקשו, ה-CTA לא "אשמח לעבוד איתכם". תחזיר רשימת בעיות עם שורות.

מפעילים ב-@proposal-reviewer או "תשתמש ב-proposal-reviewer על הקובץ". יש גם /agents לניהול. שדות שימושיים: tools (רשימת היתר), disallowedTools, model, permissionMode, memory: project (זיכרון משלו), isolation: worktree (עותק נפרד של הריפו).

Fork: /subtask נסח בדיקות לשינויים עד עכשיו - סאב-אייג'נט שיורש את כל השולחן שלכם (לא מתחיל מאפס). טוב כשההקשר חשוב, יקר יותר.

Workflows (מתקדם)

כשיש הרבה עבודה מקבילית - "תעבור על 30 קבצים ותבדוק כל אחד משלוש זוויות" - קלוד יכול לבנות workflow: סקריפט קצר שמפעיל צי סוכנים, אוסף תוצאות, מאמת. באפליקציה רואים את זה בפאנל ה-tasks. המילה ultracode בפרומפט אומרת לקלוד "מותר לך להשתמש בכמה סוכנים שצריך" (זה יקר, שמרו למשימות שוות).

מה זה נותן לי?

• כל משימה "מלוכלכת" (בדיקות, סריקה, מחקר רחב) ← סאב-אייג'נט. השולחן נשאר נקי, המכסה נמתחת.
• סוכן-מבקר קבוע לכל תוצר שיוצא ללקוח.

4.2 Worktrees - עותק של המשרד לכל עובד

בפרויקטי גיט, אפליקציית הדסקטופ נותנת לכל סשן חדש עותק מבודד של התיקייה (git worktree, בתוך .claude/worktrees/). סשן א' עורך את הכותרת, סשן ב' משכתב את הפוטר - אף אחד לא דורך על השני. בסוף עושים merge.

בטרמינל זה אופציונלי: claude --worktree. סאב-אייג'נטים יכולים לקבל isolation: worktree גם הם.

מתי זה קריטי: שני סשנים (או קלוד וקודקס) על אותו פרויקט. פרק 6.

מתי לא צריך: תיקייה של מסמכים בלי גיט. (וגם אז - git init שווה, פרק 7.)

4.3 פלאגינים - הארגז שמביא כמה חלקים ביחד

פלאגין = חבילה שמתקינים פעם אחת ומקבלים: סקילים + סוכנים + הוקים + שרתי MCP + הגדרות. "Plugin הוא האריזה, לא העובד."

דוגמה שנגעתם בה היום: telegram@claude-plugins-official הביא שרת MCP (מדבר עם טלגרם), סקיל /telegram:access, פקודת /telegram:configure. שלושה חלקים, התקנה אחת.

מאיפה: marketplaces. הרשמי - claude-plugins-official (אנתרופיק). יש בו: security-guidance, code-review, frontend-design, skill-creator, plugin-dev, ralph-loop, session-report, וקבוצת "external": telegram, discord, imessage, github, playwright, context7, linear, asana, serena.

/plugin                                   <- מנהל הפלאגינים (או + -> Plugins באפליקציה)
/plugin install security-guidance@claude-plugins-official
/plugin marketplace add anthropics/skills <- להוסיף marketplace
/reload-plugins                           <- אחרי שינוי

סקילים מפלאגין נקראים /שם-פלאגין:שם-סקיל כדי שלא יתנגשו.

פלאגין משלכם = תיקייה עם .claude-plugin/plugin.json (שם, תיאור, גרסה) + skills/, agents/, hooks/, .mcp.json. בודקים עם claude --plugin-dir ./my-plugin. זו הדרך לארוז את כל ה-GenOS שלי לחבילה שמישהו אחר מתקין בפקודה אחת - וזה בדיוק מה שאעשה לקהילת הלימוד.

אזהרה: פלאגין = הרשאות רחבות (הוקים רצים אוטומטית, MCP מתחבר החוצה). אותו צ'קליסט אבטחה מפרק 3.6, רק יותר.

4.4 הוקים (Hooks) - חוקי הבית האוטומטיים

האנלוגיה: מזגן שנדלק לבד ב-25 מעלות. לא צריך לבקש. הוק = פקודת מחשב שרצה אוטומטית באירוע מסוים. בניגוד ל-CLAUDE.md (קלוד "משתדל" לציית), הוק תמיד קורה. דטרמיניסטי.

אירועים: לפני כלי (PreToolUse), אחרי כלי (PostToolUse), תחילת סשן, סוף סשן, כשקלוד מחכה לכם (Notification), יצירת worktree.

דוגמאות שימושיות למי שלא מתכנת

• פינג כשקלוד מחכה לי: הוק על Notification שמשמיע צליל / שולח הודעה. הלכתם לשתות שייק - תדעו לחזור.
• גיבוי אוטומטי: SessionEnd ← git commit -am "session end".
• לסנן פלט ארוך: PreToolUse על Bash - כשמריצים בדיקות, להוסיף | grep FAIL כדי שקלוד יראה רק כשלים. חוסך טוקנים.
• חסימה: PreToolUse שמונע rm -rf או כתיבה לתיקיית raw/.
• security-guidance: הפלאגין של אנתרופיק הוא בעצם 6 הוקים שסורקים כל עריכת קוד.

איפה: ~/.claude/settings.json (גלובלי) או .claude/settings.json (פרויקט):

{
  "hooks": {
    "Notification": [{ "hooks": [{ "type": "command", "command": "afplay /System/Library/Sounds/Glass.aiff" }] }]
  }
}

או פשוט: "תוסיף לי הוק שמשמיע צליל כשאתה מחכה לי" - קלוד יודע לכתוב אותו (יש לו סקיל update-config). יש גם הוקים מסוג prompt - "האם הפקודה הזאת בטוחה? אשר או דחה" - קלוד קטן שופט.

כלל אצבע: אם אתם אומרים "מעכשיו, כל פעם ש-X קורה תעשה Y" - זה הוק, לא זיכרון. זיכרון קלוד יכול לשכוח. הוק לא.

4.5 הרשאות מפורטות (settings.json)

במקום לאשר כל פעם, אפשר לרשום מראש:

{
  "permissions": {
    "allow": ["Bash(git status)", "Bash(npm test)", "Read", "Edit"],
    "deny": ["Bash(rm -rf*)", "Read(.env)"]
  }
}

יש סקיל מובנה /fewer-permission-prompts שסורק את ההיסטוריה שלכם ומציע רשימת allow. settings.local.json = הגדרות אישיות שלא עולות לגיט.

4.6 סיכום: העובדים, הארגזים והחוקים